ידידה בווינה שבכל דבר מבינה
הביאה לחדרנו במלון בונבוניירה מיוחדת:
כל בונבון בגומה נפרדת.

בונבונים שניים היא טעמה ללא שהות
במטרה לבדוק אם הכול כשורה ואין טעות;
נושא המזוודות לא חדל להודות כשקיבל בונבון;
החדרנית החיננית ברכה בגרמנית,
ובאו מכרים לא מוכרים
והבונבונים הולכים וחסרים;
בתום המהומה שרד בונבון אחד;
אשתי פרצה בבכי,
דרבנתי אותה  "נשמה קחי!"

חלפו רק דקות עד לתום הערב
נותר על השולחן שריד החרב:
קופסה ריקה עם גומות שוממות.

לסיכום - הפקנו את הלקחים:
אמרנו לידידה תודה רבה בשם כולם
ואולם הבהרנו לה שלהבא,
היינו מעדיפים לקבל פרחים.