|
כותבת לך שיר
שלא תשמע
שלא תדע
עליך
זוכרת אותך
את המילים
שני אנשים
ברגע
מיוחד היה לנו
היה מיוחד
חשבנו נצח
הרגשנו אחד
לרגע
איך שרציתי
איך שבכיתי
ידעתי
לא אסתפק בפחות
וחדלתי אתך להיות
רוצה לבקש סליחה
ייתכן שהייתי רעה
לקחתי אותך
וזרקתי בחזרה
לים הגדול
זוכרת אותך... |
|
|
מורה לספרות
אמרה לתלמידים
לכתוב שיר
בחרוזים, אז דני
כתב: הלכתי ביער
בין העצים,
והמיים הגיעו לי
עד הברכיים. אז
המורה אמרה: אבל
דני, זה לא
חרוז! אז דני
ענה: מצטער
המורה, אבל לא
היו מספיק מים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.