אלרן איבינדר / רוחות זיכרון |
חור שחור.
נבלעת רוחי שוקעת במצולות.
מהלכת נפשי בשלל עולמות.
נסדקת נשברת הומה בוכייה,
חשוך וקר מאז הגדיעה.
גזע וענף נותרו לעמוד,
עלילה לתפארת תצמח לנו עוד.
עתות של צחוק ומנגינות
שמשות מצייצות וציפורים זורחות.
גומות החן אשר בפניי,
ייסדקו,ייחרטו לעד על לחיי.
שלושה טפחים אותך הגבהתי
כדת משה אליך נקשרתי
כווץ, לחץ, מעך, הרפה,
שנינו יחד בכל אשר נפנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|