|
מלאות ריאותיי אוויר
צללתי אל תוך ימת אהבתך.
קרירים
כה נעימים היו מעמקיך
בינותם שונית תשוקותיי
אוצרות משאלותיי
אשר אבדו בסערות חיי.
תחת להקות סוד
ומלכודות טרף
מונחות ספינותיך הטבועות
אכולות מלח געגועים
שם נגלו לי
יומני מסעותיך
שם לנצח
תעגון נפשי.
אך בשיכרון כחול תוגתך
סבב עליי ראשי
ליבך חמק מידי
או שמא היה זה דג זהב...
חסרת משקל
נסחפתי אל חולות שנהב
כר איי בדידותי
כי לא יכלתי עוד עצור נשימתי
כי כעת, תם זמני. |
|
|
אפשר לחשוב שהיה
להם רע בגטו,
אפילו חומה
הקמנו מסביב.
אדולף. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.