|
ידיים עדינות
על עור חלק ורך
מעלות בי זכרונות
מעבר שלא נשכח
בדיוק כמו בעבר
שוכבים במיטתך
ידיך סביב גופי
ידיי כרוכות סביבך
אתה מלטף ברוך
אני אט נמסה
הורג את הבדידות
שמזמן כבר נמאסה
מעביר בעדינות
אצבעותיך על פניי
על האף והשפתיים
על לחיי וגם אוזניי
עוצמת העיניים
מתמסרת למגע
טובעת בעולם
בו איש אינו נפגע
והחיוך, לא רצוני
הולך ומתרחב
ואיתו, לאיטו
מתאחה שברון הלב
שוכחת את הכל
הכאב אט נעלם
בלי מחויבות
שוכחת מכולם
שוכחת מכולם
מהאנשים שמסביב
שמסרבים לתת לי
את עצמי שוב להקריב
למען אהבה
שעד דמעות כואבת
נותנת את כולי
ושוב ושוב רק מתאכזבת
ואתה עוד מתקשר
מבקש ששוב אסלח
שאת כל הכאב
פשוט מאד אשכח
אתה כבר לא זוכר
את המילים האכזריות
שזרקת לעברי
כאילו הן מקריות
על הכאב שגרמת
כבר לא אוותר
היום אני יודעת
שמגיע לי יותר
סלחתי כל פעם
פשוט התפשרתי
מצטערת לומר לך
שכבר התבגרתי
אתן לזמן לעבור
ולעשות את שלו
לרפא את הכאב
שנגרם רק בגללו
ולא אשים לב
עד כמה מהר
אמצא את עצמי
בזרועותיו של אחר
אשכב במיטתו
אריח נשימתו
אנשום את עורו
אלטף את זרועו
אנשק את גופו
אנשוף על עורפו
ואותך -
פשוט לא אזכור עוד. |
|
למשטרה הירוקה
יש רובים.
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.