היום בעידן הרכבת
אנשים לא ממש מרגישים,
אנשים לא ממש בשליטה
על הפירורים שהם מפרישים.

כל אחד גדוש במיליון אישיות
מחוץ ובתוך הבגדים
ובדרך הביתה, בדרך אגב,
מטפטף לו קצת מהצדדים.

אם אין לך אהבה משלך
או שבא לך קצת להרגיש,
צא ותראה שדותיהם של זרים
במסווה של נוסע אדיש.

שב במקומך וחפש מסביב,
יש עשרות טיפוסים עשירים
ששופכים מסביב את צרותיהם,
אוצרות, וסודות אחרים.

אלה הם פירורים בחינם,
מה שנשאר הוא שלך לתמיד.
הרווחת אותם בכבוד מסויים.
איש לא נפגע, אף אחד לא מפסיד.

ואם תתקל באדם מסוגר
שיושב לבדו, מתבונן ושותק,
דע שמצאת אספן פירורים.
גם לו כנראה אין הרבה לחלק.

תוכל כמובן להמשיך לזפזפ
אל הג'ינג'ית החצי-שמחה,
אך דע - יש סיכוי שהאיש השותק
הוא קרוב עוד יותר לליבך.

אספני פירורים זה ידוע,
מסתדרים ביניהם מן הסתם.
הם יודעים לקחת כמו שצריך
ושמחים כשלוקחים מהם גם.

פברואר 2010