לא זוכר איך זה קרה אז,
פגישתנו כחידה...
בלילות חושב עליה,
הילדה שכה אהבתי.
וילדתי עודנה חלק מזיכרונותיי,
וליבי רוצה אליה,
אל הילדה שאהבתי...
ויום יבוא ועוד אפגוש בה,
היא תשוב אל תוך חיי!
לא אמצא עוד כמוה,
זיכרונות של אכזבה,
ילדים תמימים היינו,
ילדים של אהבה...
ובליבי יש עוד תקווה,
היא ישנה אך היא איננה,
האהבה הראשונה...
איך רדפתי אחריה,
בילדותנו הרחוקה,
ובי נשבעתי ולא ידעתי איך
והיום נזכר בעיניה
והדמעות שירדו לי,
שטפו כל זכר ממנה,
האם אזכה לפגוש אותה?
לא אמצא עוד כמוה,
זיכרונות של אכזבה,
ילדים תמימים היינו,
ילדים של אהבה...
ובליבי יש עוד תקווה,
היא ישנה אך היא איננה,
האהבה הראשונה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.