|
כשהריק ממלא כל פינה
קמות המחשבות ונופלות חסרות אחיזה.
תשה החיות - כחתולה שאך זה רדפה
אחר בדלי זנבות - חשה רדופה.
או אז אירדם שובתת
מה לי חוזק למה מילים
כשהמרץ דל
והאחיזה אוחזת בקירות חלקים
בלא חבל, נותרת היא כך ללא מילים
ותבוא ההבלות ותגדל
פברואר 2007 |
|
|
ציפור, ובציפור
כנף, כנף, נחושת
שמי הנפש, תכול
הגוף ואור
השמש.
רחל המשנוררת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.