|
כשאני עובר ליד ביתך
אני ממשיך לצאת מחדרך בחיפזון
עובר בשביל בין הבתים
מישהו יכול היה לבוא מאוחר יותר
מישהו יכול היה להתעכב
במכולת
באוטובוס
בפקקים
ישנו עולם שבו
הנקישות על הדלת אינן נשמעות
אין צורך בבהילות
אפשר לשוטט בו במחשבות שאין להן שיעור.
אבל בעולם ההוא
של הדירה בקומת הקרקע
נקבע באותו רגע
שאחלוף לידך כמו עיוור בעיניים פקוחות
איך לא ראיתי אז
שאמשיך לצאת בחיפזון אל הכאב.
|
|
|
קראתם פעם את
ההוראות שיש על
חבילת טמפונים?
"אל תעצרי את
נשימתך", או
"אין להכניס שני
טמפונים בו
זמנית".
ולי יש רק שאלה
אחת: איך?
חבצלת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.