|
למה לא רצית כך
בגישושי תמימותנו
כשעוד חלב על
שפתותינו
בין קושיות לילותינו
שהכו בי כמטח
למה לא רצית כך
בעלטת שחרותנו
בהתמזגות טהרתנו
בסערת נעורינו
עתה כמעט הכל שכך
למה לא רצית כך
כשהמהפך ביצועינו
היה אך בבדידותנו
ובכיי היה די לשנינו
ולכל שסביבנו פרח
למה לא רצית כך
בטרם הכל נמרח. |
|
|
לך אל הנמלה
עצל-
תראה כמה קשה
היא עובדת-
ותגיד תודה שיש
שביתה!
שני שלשולים
הולכים ברחוב,
לפתע פוגשים
חרא. אחד אומר:
"קשוח, הא?" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.