|
למה לא רצית כך
בגישושי תמימותנו
כשעוד חלב על
שפתותינו
בין קושיות לילותינו
שהכו בי כמטח
למה לא רצית כך
בעלטת שחרותנו
בהתמזגות טהרתנו
בסערת נעורינו
עתה כמעט הכל שכך
למה לא רצית כך
כשהמהפך ביצועינו
היה אך בבדידותנו
ובכיי היה די לשנינו
ולכל שסביבנו פרח
למה לא רצית כך
בטרם הכל נמרח. |
|
|
שורה שמינית,
כסאות 1 עד 4
גרפומן
הסלוגנים
בימים שבהם עבד
באולם קולנוע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.