מה נתת לי אלוהיי
בגשם מטפטף על הראש אני בולע מים
כל הסימנים והתמרורים לאן הם הולכים
תשקה אותי שיכר למען חיים שנגמרים
בערב אני פותח חלון לנעוריי
ריח יסמין טבול בילד
שרף אורנים ניתז אל גגות
תמיד לבד, תשתה ילד
עוקר את המחוגים אין זמן כל הזמן
קורא לך מתוך עבר תלוי באוויר
אישונים שפויים תמימים יפתחו אליי
אשקה אותם בתוכם טירוף ואבדון
פעמונים וחצוצרות בעיר מבוצרת היטב
מוצצת רעל מאצבעותיך.
ברעש הזה לא שומעים כלום
אין כבר שיר נוגה ברעש הזה
ברעש הזה התפלצת מכה
עשרים אלף חטאים לתוך המוח
לא ידעתי לסלוח ולא ידעתי לוותר
לא רציתי שהמלחמה תיגמר.
| 