|
אני כבר לא מרגישה יפה.
טיפת הביטחון שעוד היתה בי מתמיד
נעלמה כליל
עם תחושת הכיעור שנכנסה לחיי.
אף פעם לא הייתי כוסית.
או חתיכה. גם במושגים של פעם
לא הייתי שאפה..
אבל תמיד הייתי יפה.
ועכשיו גם זה לא
בא לי להקיא.
מכל פינה בוהות בי תמונות של עצמי היפה
ומזכירות לי, איך אני לא אראה יותר לעולם.
אני כבר מרגישה זקנה.
מהמראה בוהה בי בחזרה
דמותי המזדקנת
וקמטים צועקים עליי מכל פינה.
הפסקתי לחייך.
את השיא שלי עברתי
והוא לא היה מי יודע מה
שיא.
אז למה נשאר לי לצפות
עכשיו? |
|
|
הציור השבועי
לילד:
אמא ודני הלכו
לים
פתאום דני הקטן
נעלם בין
הגלים.
אנא ילדים, עזרו
לאמו של דני
למצוא את גופתו
של דני לפני
שהיא מתחילה
להרקיב.
(ההוא מהציור
השבועי לילד
בהרהורים
אינטנסיביים על
הסוף הסופי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.