ובחרתי,
עודי בורחת לתוך הרגעים הקטנים,
חריצי חוסר מחשבה
שקטה ומכוונת, פעם הדבר ניחם אותי-
הלכת היה מרגוע.
עשה בי כרצונך.
וחתמתי,
עוד הידיים רועדות
תחת ענן נושם.
עשה בי כרצונך.
והתעוררתי,
כמעט היו לי חיים,
עולם לנעוץ בבטן הרכה,
כל בוקר, להתפרק תחת שמיים.
עשה בי כרצונך.
ונשבעתי,
לצלילי הגשם ומול השמש-
בעיניים פקוחות, צעדתי בעוד הלב דופק
והלב כבד, בכל מקום בו אבחר
אשמע את האוויר נסדק בתוכי
כי אין לי בית.
עשה בי כרצונך.
ואקום בכוח,
שיעניק לי הערפל-
עשה בי כרצונך.
זהו חושך, אורות נשברים אלי
כבר שנים, לעתים רודפת עקבותם,
ונשארת במקומי.
עשה בי כרצונך.
ומצאתי את סימני הדרך, אך
לאן?
תווי פניך משורטטים בפחד, אך
היכן אתה?
אומץ מתגבר ואז דוהה.
אסחף אליך,
אלמד קבלה מוחלטת-
עשה בי כרצונך.



5.3.2010.