|
חיים קיבל במתנה אופני-פלא כאלה
שכאשר הוא מניח את רגליו על הדוושות
הן חשות לאן פניו מועדות ובלי שיתאמץ
הן מביאות אותו לכול מקום שבו הוא חפץ.
פעם חיים רצה "לבקר חבר"
ואולם להפתעתו הדוושות הביאו אותו למקום אחר:
הוא לא הבין מה יכולה להיות הסיבה
שבגללה הן הביאו אותו לגן החיות
ואז, כשהתבונן סביב, ראה פילון חביב
שמושיט לו את החדק;
מסתבר שהדוושות חשבו, אולי בצדק,
שעל החבר הזה חיים דיבר.
אבל כעת חיים כבר לא סומך על הדוושות
ובלי לומר דבר הוא מתאמץ
לדווש ברגליים לאן שהוא חפץ.
|
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.