מעשה באם רגילה למדי,
אם דאוגה ואוהבת.
אם שכזו יתכן, בוודאי,
שאף בבניין ממולכם יושבת

שלושה בנים היו לאם
הם היו שכיית חמדתה
לא היה דבר החשוב לה מהם
או מאהבתם

אם זו קשת-יום היתה
התחייבה לכוחות חזקים
לא יכלה לקדם (על פניו רצתה)
את שלישיית הרכים

וכך התבגרו העוללים
אוהבים ותלויים במטפחתם
והיא שמחה שהם גדלים
נתונים להשגחתה

יום אחד ניגש אל האם מנהל
ואמר מבלי להקדים
"התרשמתי מבנך, מפיו השואל,
אתן לו מלגת לימודים"

חשבה לעצמה "אם אסכים - יעזוב,
יארוז לעצמו מזוודה.
אם ילמד - יבדיל בין רע לטוב,
לא יזקק לאמו הטרודה.
ואני הרי רוצה בו קרוב"
ענתה למנהל "לא, תודה!"

כעבור שבוע רופא הגיע
"נכמרו רחמי על בנך השני.
עצמותיו חלשות, גופו פגיע.
אטפל בו על חשבוני"

חשבה לעצמה "אם אסכים - יתרחק,
יטופל בארץ אחרת
ואחר כך יוכל עם אחרים לשחק
לא יזקק לאמו המבדרת.
ואני רוצה בו קרוב לחיק"
ענתה "את בני לא מוסרת!"

אחר כך בא מנצח מקהלה
"שמעתי את בנך הקטן מרנן.
אם תסכימי אוכל להביאו לגדולה,
אפיק מופע מכונן"

חשבה לעצמה "אם אסכים - יעלם,
יופיע בכל היבשת.
קהל על מנת לראותו ישלם -
לא יזקק לאמו הנרגשת.
ואני רוצה את תפקיד אמו לגלם."
ענתה "הצעה מטופשת!"

שלושה בנים היו לאם
הם היו שכיית חמדתה
לא היה דבר החשוב לה מהם
או מאהבתם

זהו מעשה באם רגילה למדי,
אם קרירה ומחושבת.
אם שכזו יתכן, בוודאי,
שבמשרד ממשלתי היא יושבת.