כלבי אשמורת / נינה סימון |
ובמראה האיש תמהה
נופלים-נוזלים כל הקירות
ואת כבר לא אוהבת אותי
הסיגריה שלי היא רק שלי
אני אוהב אותה, היא אהובתי
ואתכסה בתרדמות אדמה
ולא אטריד איש
אם אני חי, זה לא אומר
שיש בי חיים
כל האהבה שנתתי
מה נהיה איתה
בסוף אני עירום אפילו מבשרי
אני רץ את הדרכים
של האלוהים
אל הנצח
לא יראו אותי, אף-אחד
אני לא שייך לכאן
הניחו לי כולכם,
לאן אתם הולכים
העיניים שלי לא רואות כלום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|