|
את פתחת לי את האור
וגילית לי כמה העולם שחור
ומצוהר כה קטן
פרצת לי דרך
בין האסור למותר
אך עכשיו הזמן עומד
ובאין סיפור
ליבי דומם
כי שווא הזמן הכל טפל
ואת חצי ליבי אני מחפש
ודמעותיי
זועקות כל ליל
אנא עזביני חגלילית הילל
אנא עזביני חגלילית הילל
אנא עזביני
אנא עזביני
שחררי חבליי תשוקה
אשר חונקים את נשמתי
אנא התירי לנפשי
מה שהיה היה
אך עכשיו הלב בוער
רוצה לגדול
ליפול אל האמת
כי שווא הזמן הכל טפל
ואת חצי ליבי אני מחפש
ודמעותיי זועקות כל ליל
אנא עזביני חגלילית הילל.
אנא עיזביני חגלילית הילל |
|
|
מאוד עצוב לי
שאביה האיום כבר
לא מכיר אותי,
אני יושב וניזכר
בתקופה היפה
שהייתה לנו,
זה היה הרבה
לפניי רצח
רבין!
מי חשב אז שמשהו
כזה יכול
לקרות!
ואני אפילו זוכר
איזו ג'ינג'ית
שסובבה לו את
הראש!
מצחיק איך נשים
מפרקות חברויות
של שנים!
יגאל עמיר, בטוח
מתמיד בנוסטלגיה
המשותפת לו
ולאביה הלא כל
כך איום כמו
שהוא חושב שהוא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.