המשקפיים מלוכלכים בבוץ שהתייבש,

לא מנקה מכניסה לתיק.

האוזניים מכוסות באטמים כתומים,

שומעת, לא מקשיבה.

חוסר שליטה, בלבול,

מסרבת להביט בתמונה.

יושבת בחדר השקוף

ואף אחד לא רואה.

תישברי את הזכוכית כבר !



אבודה ביער של חלומות צלולים,

צביטה כואבת,

לא מתעוררת,

רוצה לקפוץ,

המעלית נסגרת בפני.

מחליטה לטפס,

נופלת לתהום עמוקה,

רוצה לצעוק, פוחדת שישמעו,

שהחלום לא יעלם.



רגע לפני נחיתה נעצרת,

מרחפת באוויר,

נושמת חלקיקים של תקווה.