פוסעת ברחובות תל אביב ללא נעליים,
מביטה בחלונות הראווה ואין לי תכנית,
הרגליים יחפות כל כך קר לי,
רוצה חדשות ושום דבר לא מתאים.

רודפים אחרי, לא עומדת בקצב,
הזיכרונות מהזוג הישן אינם מרפים.
רוצה בדיוק את אותן נעליים
אך הן אינן ואני נשארתי בלי.

כל הנעליים נראות אותו דבר,
צריכה שיהיו ייחודיות רק לי.
גבוהות, עדינות, יפות עם קצת חספוס,
במידה שלושים ושש אם אפשר,
מודדת, מנסה, הכול מרגיש זר
רוצה לראות ולדעת שהן שלי.

אמר לי פעם מישהו,
לנעליים צריך להתרגל
במיוחד אם הן מעור,
בהמשך הן מתרחבות,
זה מרגיש מוכר וטוב,
לא חייב מהתחלה,
קחי סיכון, תעשי כבר משהו !

עדיין מחכה לאהבה ממבט ראשון,
מתי אמצא את הזוג הנכון ?
בינתיים קונה נעליים ללא מחויבות
שנקרעות אחרי עונה.
בתוכי ישנה תקווה אולי מבין כולם,
אמצא לי את הזוג המיועד.