ענת בריקמן / אל |
כל שהעסיקני עד כדי כתיבה
אמחק ואחדיר לתוכי חזרה
אבלע ואפזר כאביי שעברתי
אחיה מחדש רגעים שנשברתי
כי כל שהשגתי וכל שהייתי
כל בו צדקתי וכל בו טעיתי
כלום מזה לא שווה דבר
אם לא תהיי לצדי מחר
מפחדת שתלכי לי
שתשתני לי
שתיעלמי לי
כי מאז שנולדתי איש לא אהב אותי כמוך
היחידה לה אני סלע איתן
שמבינה דרך פערי דורות וזמן
ומעניקה לי חשיבות ובטחון
היחידה שאוהבת אותי נכון
היחידה לה אני היא הכל
וקולי מעלים קשיי אתמול
נוכחותי מחזקת ומהווה
כוחות חדשים וניצני תקווה
אז אל תעשי לי כך אל
אל תשתני לי כך כלל
אל תפחדי לי אני לצדך
תישארי לי ולעולם לא אלך
ממך
היחידה שמאמינה בי ובוטחת
נותנת לי עצמה מבלי לקחת
בעוצמה בה איש לא נתקל
אל תעשי לי כך
אל
וראיתי שאת גם מפחדת עד שהפסקת
להבין שהגיע הזמן לפחד ופשוט שתקת
אז אתחזק כדי להשתלט על קולי
להיות בשבילך מה שהיית בשבילי
ולמנוע ממך לגלות
שאת ממשיכה להשתנות
וזה כאן
מה שפחדת ממנו כל הזמן
אל תעשי לי כך אל
אל תשתני לי כך כלל
אל תפחדי לי אני לצדך
תישארי לי ולעולם לא אלך
ממך
נכדתך.
23.02.2010
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|