|
עומד לבד בשממת הזמן
דמעה ניגרת חורצת שביל
הלב פועם כמו שעון ישן
משעמם.
ממול יציב צל דהוי
שיער פרוע לחי סמוקה
אור בעיניים אור שכבוי
לשון דבוקה.
והכול לבד אין כל נקישה
צליל חרישי אוזן לא קשובה
הכול לבד אין ניצוץ של יצירה
אפר במדורה.
עומד ממול מביט ברוח שרבית
גרגר לגרגר ציור של סערה
מחוררת מתגלגלת במורד החבית
חוסן ההשראה. |
|
|
יגעתי ומצאתי.
אני עדיין לא
מאמין. זה הופך
אותי לאתיאיסט
כופר?
"השנון" מעלה
תהיות
לוגיות-דתיות-מוסריות
עמוקות, בעודו
נותן ביס לעוגה
ביום כיפור מול
בית הכנסת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.