|
עומד לבד בשממת הזמן
דמעה ניגרת חורצת שביל
הלב פועם כמו שעון ישן
משעמם.
ממול יציב צל דהוי
שיער פרוע לחי סמוקה
אור בעיניים אור שכבוי
לשון דבוקה.
והכול לבד אין כל נקישה
צליל חרישי אוזן לא קשובה
הכול לבד אין ניצוץ של יצירה
אפר במדורה.
עומד ממול מביט ברוח שרבית
גרגר לגרגר ציור של סערה
מחוררת מתגלגלת במורד החבית
חוסן ההשראה. |
|
|
"בוינק, בוינק,
הלא בוינק טוינג
הוא,
הלא נקפצה הלוך
ושוב,
בוינק"
חרגול עומד על
עלה ומנסה
להרשים חרגולות
אינטלקטואליות
בבקיאותו בשירה
בוינק-מודרנית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.