כשכל היקום כולו רוטט בשקט
מחכה למחשבה אחת שתמלא אותו בהשראה.
כשכל היקום כולו רועש בשצף האנרגיה,
המחשבה נוצרת בשנייה רועמת ופורחת לה.

אם לא תהיה המחשבה, לא יהיה היקום.
הוא זקוק לי כדי להתקיים, לי...
ואם לא כדאי לחיות בשביל זה
תמיד יש את האחד.

כולנו אחד, זהים וכה שונים,
למה לצאת למלחמה נגד עצמך? נגד אלוקים?
העולם כולו הרמוניה אם יראה כך המתבונן.
אך אם נעצום את העיניים, הכל פשוט יעלם!

אם לא היו בעיות, אנחנו יצרנו אותם.
אולי הגיע העת להבין שאפשר ליצור גם דברים אחרים,
לחיות בשלמות ובהמון אהבה וליצור חיים נפלאים...

אין לזמן
אין לזמן חשיבות
לגביי...