יאיר דימונהן / פניקס |
ושוב מאבק ואפר היא עולה,
בוערת וחיה, מעוטרת באהבה.
ואני כרגיל ניצת בלהבה,
כעיוור המתלהט אחר ניצוץ של תקווה.
מבלי משים מתלקח, שוכח כל כוויה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|