יאיר דימונהן / תחושה נשכחת |
אחריו זמזום קל כרפרוף כנפי פרפרים.
פעימה אחר פעימה משתחררים השליחים,
מסרים מעבירים לכל האיברים.
הסם המשכר
הולך ומשתחרר.
טעם מתוק מציף את הפה,
מלווה בטעמו המר של הזיכרון.
מעבר לגבעה עשן מיתמר,
הרכבת מגיעה ואני קשור למסילה.
אני שוב מתאהב ונשבע כבר שלא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|