במחשבות לבי
השמש הרתה בי
כלים ואורות
בטקס נעורי הרגשתי
בזריחתה
בתוך דמעותיי זרמו
נהרות גועשים כסערה
ורק השלווה נעלמה
מעיני
ואני עטוף בגעגועים
אל מחסה שאשמר
מפניו
ואשא תפלה אולי?
הפעם אנגב
את דמעותיי
אלחש את מכאובי
בהרהורי הזמן
אולי פה זמן
שקיעתה
ואורות יעטפו אותי
אולי זה נגמר. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.