ובהקיצי לעת בוקר, כך אני נזכר
בשברי-חלום-יתום מן הלילה שעבר
דוחה בעוד רגע את השעון המעורר והאכזר
אוחז בעט ורושם את מה שבמוחי עבר
ושם בחופשה משפחתית על האי היווני
לעת ערב אקנא בציפורים בחלוני,
אשיל את כל החסרונות של גופי הגמלוני
ואצמיח משכמותיי צמד כנפיים דמיוני
או-אז אשייט לי מעל מפרץ וגל
אנחות בעמק מבודד עוטה מרבד של טל
אניח בצד את מכאוביי - ואגיד, איזה מזל
שביכולתי לתת דרור לרגשותיי לנסוק אל-על
ואז את האידיליה יפר הד מן הקוצים -
ותוך כדי רפרוף אבחין בצמד ציידים.
בגדיהם חאקי ובלאט לכיווני הם צועדים,
מטעינים מחסנית ורובה סער לכתף הם מצמידים
ואז מתוך מורא ארים כנפיים בכניעה
וכמו רפלקס תשלוט בי שוב אותה תנועה
הציידים המומים - איך נעלמתי במהרה,
משק כנפיים אחת ושתיים אל-עבר השקיעה
וכך השלתי את חסרונות גופי הגמלוני
והצמחתי משכמותיי צמד כנפיים דמיוני
ואאחל לעצמי, שמאותו חלום דק
אקח דבר או שניים ליום-יום המאובק. |