תופסים את המונית הראשונה שעוברת
מתיישבים מאחור
הנהג שואל לאן
את עונה ואני מביט מהחלון
הוא לא מדבר, רק מזיז תחנות ברדיו
את מוציאה מהתיק מראה קטנה
שמה אודם על השפתיים ומסתכלת לעצמך בעיניים
אני משעין את הראש על המושב
מול העיניים חולפים לי סיפורים
אני מנסה להיזכר
איזו דמות הכרתי, את מי רציתי להחליף
ולוחש בשקט, בלי שתשמעי
קחי אותי, קחי אותי אל החיים
אני רוצה לקום בבוקר ולחיות
ברדיו שירים מתחלפים
פעם הכרתי את כולם,
היום אני מזמזם בלי להבין שום מילה
ויש תמיד סיפורים, אני מנסה להיזכר
את מחפשת בתיק
סוכריות מנטה, שיגרמו לך להריח נעים
אני עדיין תקוע עם ריח הסיגריות
הנהג מביט בנו מהמראה
הוא רוצה לשאול אותנו, למה אנחנו נוסעים דווקא לשם
אבל הוא יודע, את לא תעני לו
אני מוציא את הפלאפון וכותב באיטיות
קחי אותי, קחי אותי אל החיים
אני מראה לך אותו
את מביטה בי ומחייכת
אני אף פעם לא יודע
אם זה חיוך של נחמה או חיוך של צער
אני מביט מהחלון
חלונות ראווה משתנים
פעם הם מוכרים ופעם הם סוגרים
בבתי הקפה יש אנשים נהנים זה עם זה
ואני מתאפק לא לשאול אותך
אם זה כל מה שיש לנו
מה נעשה אם השיא כבר מאחורינו
אבל את מדברת עם הנהג, משלמת לו בשתי שטרות
הוא עוצר בצד
ושנינו יורדים
אני לוחש לך
קחי אותי, קחי אותי אל החיים
את מחזיקה לי את היד
פעם התחבקנו חזק
אני נזכר פתאום בסיפורים
על הליצן והקרקס הנודד
איך כל בוקר הוא התעורר במקום אחר
את אוחזת בי חזק, מפחדת שאיפול או מפחדת שתיפלי איתי
אני לוחש לך באוזן
קחי אותי אל החיים
ואת מחייכת.