יש שורות שנכתבו בדם יזע ודמעות
כמו השורות האלה
שמתחברות ישירות לעצב הניבט מעינייך  
הן ממוסגרות בארובות עטופות ומקומטות
תוצר של שנים שלא האירו פנים

לגורל פנים רבות
הוא אינו מבחין בין פנים או שמות
הוא מעורר שאלות על רוך וחמלה
על סבל כאב ואימה -
שהיו נחלתך מיום היוולדך

ולמרות הכל היית בשבילו
כמו שאמא צריכה להיות
עזרת לו להישאר שפוי בצל הפחד והאימה
והוא צמח פרס כנפיים ועף
פנה לגורלו-
השאיר אותך להתמודד עם גורלך
הוא לא יכול היה להיות שם עבורך

וכשהוא נתקל בעינייך
הוא מיד מסיט את המבט
כמו כל אדם
הוא יכול לראות לעיניים בלבד
הוא לא אלוהים שרואה ללבב...