ביום שלא יפלו יותר על גזע, דת ומין
ביום שאיש ציבור יהיה טיפה יותר אמין
ביום שלכל שר לא יהיה תיק במשטרה
ביום ששר של ביטחון יבין במלחמה
ביום שהשלום יהיה בראש העדיפות
ביום שיבחרו לנו לחיות ולא למות

פזמון:
ביום ההוא, ביום ההוא אני נשבע
אני אשמח, אני אצעק, אני אצהל, אני אצרח
אני אתן הכל, אקרא בקול גדול
ובלי להתבייש אומר גם - יששש...

ביום שהקשישים יזכו לטיפ טיפת כבוד
ביום שהקבצן בכביש ילך כבר לעבוד
ביום שאבטלה כבר תעלם לעולמה
ביום שפעולה בבנק תהיה בלי עמלה
ביום שנתעורר ולא יהיה תשלום מע"מ
ביום שישדרו רק חדשות טובות לעם

פזמון: ביום ההוא, ביום ההוא  אני נשבע

ביום שבו נוכל לנשום אויר נקי בתל אביב
ביום שכל פקיד זוטר יהיה יותר חביב
ביום שהחיות יוכלו לחיות בלי ניסויים
ביום שבניינים לא יצמחו במקום עצים
ביום שבו נוכל לשחות בים בלי לקבל פטרת
ביום שבו נוכל לומר יש לנו ארץ נהדרת

פזמון: ביום ההוא, ביום ההוא  אני נשבע

אתם יודעים מה ,
בעצם, אני חושב שביום ההוא -  כשכל מה שאמרתי יתגשם, ביום ההוא
יהיה פה מה זה משעמם.
יכול להיות שדווקא בגלל המנטליות הזו שלנו, הקומבינות, תרבות
הסמוך, השחיתויות,
הקשיים היומיומיים, המצב הביטחוני, דווקא בגלל כל אלה טוב לנו
פה?...
אם היינו שווייץ?  תחשבו רגע, איזה שעמום היה אה איחחח
בלי מלחמות, הכול שליו הכול ירוק, כולם מנומסים כאלו... איחחח

אנחנו לא באמת בנויים לזה - הרי היינו משתגעים.


פזמון:
ביום ההוא, ביום הוא אני נשבע
אני אהיה חסר עניין ולא אצא מהמיטה
לא אתרגש מכלום ולא ארצה לקום
ובלי להתבייש אומר גם - איזה שעמום!