מתחזה לעצמי
כי אני כבר לא אני
אני לא חוזרת אליי
נלקחתי מעצמי ודי

כי אם לא אני אז מי
רק תגיד לי מי אני
תגידו לי לאן אלך
כדי שלא אגיע אל קץ, דאגותיי

אלך בלי לחזור
כי כרגע אין לאן
רק תגידו לי לעבור
כי אני כבר לא כאן

טובעת בעצמי
מי יודע מי אני
מי הספיק אותי
גנבתי אותי

אין לי שייכות
עכשיו אני אחרת
אני מצטערת
אני רק נגררת

לקחו אותי מכאן
נשאר רק השלד
היא לא מדברת
היא גם לא תחזור

מי במקומי פותח מחברת
מי לי חטף את השם משוררת
עכשיו זאת רק אני, מתפוררת
לוקחת שוב עט, אבל לא מסוגלת

לא יכולה שוב לחבר אותיות
לא מסוגלת לכתוב עוד שורות
חטפתם ממני שלושה מחברות
עד מתי היא תבכה, כמה עוד יש לרעוד.

לפני בערך חודש הסתובבתי בירושלים, הגעתי לאיזו תחנת אוטובוס
באמצע רחוב יחסית שקט, אבל ראשי.
שמתי את התיק שלי ממש לידי כי דיברתי בטלפון כמה שניות אחרי
באתי לקחת את התיק ולחזור עם האוטובוס לבסיס שלי, עד ששמתי לב
שגנבו לי את התיק.
הרכוש שהיה בפנים לא עניין.