כבר ידעתי שזה החלום שלי מגיל שנתיים,
לקום כל יום באחד בצהריים,
להעביר עוד משמרת לחסוך מזומנים,
אולי אכנס שותף באיזה עסק עד גיל עשרים.

יום שישי כל החבר'ה חוזרים,
אין לי מושג כבר חצי שנה על מה הם מדברים,
מעבירים חוויות על דברים שאלוהים ישמור,
וואוו יש לי מחר יוגה על הבוקר כדאי שאחזור.

מה זה ציונות למול פציפיסטיות אמיתית,
מה זה מסלול לעומת שחייה לילית,
הם יורים כדורים ואני קלישאות,
הם צועקים "הקשב" ואני שואל "להיות או לא להיות?"

יום אחד נדב אמר לי "יא משתמט מסריח!",
עניתי לו "חמוד, לא נולדתי לעמוד בצריח",
זה לא שהדם שלי יותר טוב משל מישהו אחר,
פשוט זהו צבא כובש וצורר,
ונפש עדינה כמוני לא נועדה למלחמות,
גג סוף עונה בקסטרו על זו מכנסיים אחרונות,
אה ואל תגידו לי מי כן או לא ישראלי,
בינתיים אני אקריב עוד קורבן לאלה שלנו,
בר רפאלי.

יש לציין כי השיר נכתב מתוך לעג ושנאה רבה לציבור המשתמט ולא
נועד לעודד השתמטות או להאדירה אלא ההפך הוא הנכון.