זה מפציץ אותך מהאוויר
כמו להקה של דבורים
מנקזות רעל צהוב על הפנים שלך
שודדות ממך את הריאות שלך

כמו באגדות אתה יורק צפרדע
ונלחם בקרן-אור נגד צללי החושך הרשעים
מתאספים על קירות ביתך ועולמך בכלל
לקחת אותך
את אימך
אשתך, ילדייך
נכדייך

לקחת את אהבת הבוסר המתוקה
הילדה היפה שלך
שאהבת
וגם אם העיניים צוחקות
והן רחוקות
אי-שם
הן קיימות.

בנפול האויבים אחד-אחד
גם אם יקברוני באדמה
על מחצלות אש יתפרקדו
ובתנור השמש הלוהטת יתבשלו
כי אני שתיתי ממי-בארות
והרוויתי את הצמאים
ובאין ברז מטפטף אני כותב מילים של ייסורים
איך הייתי דג, ולא רדפוני אויבים
איך שקעתי לנהרות חמוקיהן של
ובאין טיפת בריזה בפי ועיניי עשן
מחכה לימים טובים וחסדים קטנים כגדולים
מנהרות בבל שתיתי, והורחקתי
מצפה ומקווה -
עירום תחת מפל מים קרים נופלים
אוכל לומר בגאוות ההישרדות -
עודני.