הימים עוברים לאט
והלילות עוד יותר לאט
ועדיין כואב לי עלי
נפש עדינה שלי
חשבה לה
שאהבה מתגברת על הכל
מסרבת להשלים שעכשיו צריך לסבול
אם יכולתי לעקור את הגוש הזה של המועקה מתוכי
ולהעיף אותו לקיבינימט בבעיטה
ולהרגיש איך לפתע השפעת הכאב מאיטה
הכל הבל הבלים
ואהבה זה דבר כואב נורא
ואני רק רוצה שזה כבר יפסיק להיות קשה
ואני רק רוצה להירפא
ולפעמים גם קצת רוצה למות
רק בגלל שזה הרבה יותר פשוט
אבל גזרתי על עצמי התמודדות
כולי תקווה שזאת לא טעות.