|
הימים עוברים לאט
והלילות עוד יותר לאט
ועדיין כואב לי עלי
נפש עדינה שלי
חשבה לה
שאהבה מתגברת על הכל
מסרבת להשלים שעכשיו צריך לסבול
אם יכולתי לעקור את הגוש הזה של המועקה מתוכי
ולהעיף אותו לקיבינימט בבעיטה
ולהרגיש איך לפתע השפעת הכאב מאיטה
הכל הבל הבלים
ואהבה זה דבר כואב נורא
ואני רק רוצה שזה כבר יפסיק להיות קשה
ואני רק רוצה להירפא
ולפעמים גם קצת רוצה למות
רק בגלל שזה הרבה יותר פשוט
אבל גזרתי על עצמי התמודדות
כולי תקווה שזאת לא טעות. |
|
|
חשבתי לקפוץ
1000 פעמים
במקום ולומר "גע
גע גע, אני לא
משוגע"(מתוך
סיפור פשוט,
מכירים?)
אבל אני חושבת
שחוץ משכנים
זועמים, אמא
מבוהלת, ורגליים
כואבות, לא ממש
ייצא לי משהו
מזה...
נכון?
אחת ששפיותה
מוטלת בספק... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.