|
כמו גל שנשבר מעט לפני החוף
נעלמת לי והרגשתי שהתחלתי את הסוף
הים שנאחז בקצף , בחלום החול
קולך שיאיר בי את השמש ששקעה
עינייך שיאירו בי אל תוך האפלה
ציפור ששתקה שלקחת לי את הכל
היה זה בוקר עצוב שהשקט צרח
מביט בתמונה אל תוך מה שנשכח
היה זה רגע קסום שברגע נרצח
מרחף על ענן שהייתי שלך
ולא באת לא באת לא באת לא באת לא
לא באת לא באת לא באת לא
ולא תבואי גם היום
אני הגשם שיורד לך על הלחי
משקה את העולם כולו בבכי
ובלי השמש לא תהיה לי קשת בחלום
כמו גל שנשבר מעט לפני החוף
נעלמת לי והרגשתי שהתחלתי את הסוף
הים שנאחז בקצף בחלום החול
המיתר שצרוד מבכי מהיום שנעלמת
השלכת ששורפת אותי מאז ששכחת
הגיטרה שבוכה איתי בלילה בשבילך
ולא באת לא באת לא באת לא באת לא
לא באת לא באת לא באת לא
ולא תבואי גם היום
אני הגשם שיורד לך על הלחי
משקה את העולם כולו בבכי
ובלי השמש לא תהיה לי קשת בחלום. |
|
|
למרגלית
אם תרצי שאראה
לך את העיר
באפור...
אז תגידי ואני
יורה רק לך
לרבין מאחור...
כי את האחת
והיחידה לי
אותך אני אוהב
ורק אם לי תרמזי
פה אני את רבין
הורג
יגאל עמיר משורר
מתוסכל שלא
מאשרים לו את
השם והוא נאלץ
לפרסם את
יצירותיו דרך
ריבוע כתום
ומטופש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.