New Stage - Go To Main Page

סימון סן
/
051 להרוג את המחשבה

אם היית שומעת מה שאני חושב - אם הייתי אומרת מה שאני חושבת -
"אתה לא יודע מה עובר עליי," היא צוחקת - "שתיתי יותר מדי."

המבטים שלך מופקרים - היא חושבת וכבר אני מסמיק. "יין שבא עם
ארוחה טובה, עושה לי את זה," אני עונה.

האמת, שאני לא יכול להתעלם - מהבליטה הקטנה של השפתיים -
והמבטים שהיא מחטיפה לכיוון המכנסים - והפטמות הזקורות.

אם היינו עושים מה שאנחנו רוצים - זה יהיה מופקר.

"מה זה?" היא מחייכת - ומנענעת את האגן הנצמד בשעת פרידה. היא
צוחקת, זה מביך כשתופסים אותך על חם - אתה מתקשה להעלים את מה
שמזדקר מעצמו.

'אולי נעצום את העיניים?' היא מציעה. 'אבל אז, איך נהרוג את
המחשבה?' אני שואל. 'מעשים הורגים את המחשבה - מעשים הורגים את
המחשבה!' היא משיבה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/4/10 18:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סימון סן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה