New Stage - Go To Main Page

סימון סן
/
045 ואת

ואת, אני חושב אותך עכשיו - עוד מעט איתי.

כמה רוצה אני לזכור עתיד - אז ודאי הייתי זוכר את שנינו יושבים
ומצחקים - בבית קפה קטן על אם הדרך.

הייתי זוכר את עצמי מרגיז על משהו - ואז מתבונן בך בהערצה
גלויה - בשעה שאת מתבוננת בי בנזיפה מוכרת.

כמה רוצה אני עכשיו לזכור - את המבט הזה הכועס בלי צדק -
השפתיים העבות והנחשקות - השיער השחור והפראי - שעוד מעט יהיו
איתי.

ואת, אני לא יודע מי את - ומה את עושה עכשיו בכלל - אבל תשמרי
על עצמך, אני מתגעגע.

זה לא נחשב בגידה, אני יודע. כשאת משתעשעת עם גבר זר, אני
משתגע. אז כדאי שתרגעי, ומוטב שתדעי - שאני אוהב אותך. גם אני!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/4/10 11:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סימון סן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה