ערימה של שקרים במסווה של חיוך,
עיניים חומדות לצון מאחורי כבוד מעוך,
הכל הבל הבלים לעומת שמירה על שפיות,
נחפור עמוק יותר ונצפין תחת ערימה של מציאות.
פתאום הכל צץ, רק בזמן האחרון,
והכאב מרשה לעצמו לנגוס בפיסות זיכרון,
כל מה שכאב - כואב עכשיו, פי מיליון,
צריך כבר שני כדורים בכדי לישון.
כולם כבר עזבו אין על מי להגן,
מותר לחשוף את הפצע המדמם, מה שכן,
אין טעם לנסות הוא כבר לא יגליד,
אפשר רק לכסות אותו בתחבושות של עתיד.
עוד קצת, יותר עמוק, כן - בדיוק שם,
בין שקר לבן, לעוד חיבוק חם,
נוציא אותה החוצה ונלבין פניה מול העם,
שוב שלום לך הדחקה, אמרו לה שלום כולם!
עוד יום חלף, הצרות רק נערמות,
הפעם לא חופרים, עומדים גב אל גב ומשייפים את החרבות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.