ליסה קופר / זיקנה |
כה מושגת, כה כנועה.
השנים האלה של לשבת ולחכות לסוף,
בבדידות,
באפסות כוחות.
כל רגע הוא רגע פנאי.
הזיקנה היא טעם לוואי.
אין בה מעש, אין חיוך,
רק דיכדוך
דיכדוך
דיכדו...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|