עידו לוקר / זעמתי כעסתי והחרבתי |
חרון אפי, יסער בם.
אויביי, על גחונם יינשאו
בחיפוש אחר עיי חורבנם,
שם, בשממה שתיוותר
זרע זדון, יפרה בי
את חמתי, את זעמי
כי הכיתם
עד זוב דמם
עד כלות נפשם.
כמו זעמי, כעסי וחרבוני
כך גם התהווה בקרבי
מחילתי, סליחתי ותחייתי.
זעמתי, כעסתי והחרבתי,
שממה הותרתי,
בעקביי, בלכתי משם'
שפוף קומה, שפוך זעם ואימה
יצאתי למצוא, ערש לזעמי
ערש חמלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|