בבוקר זה, בבוקר עם מלוא צינת חורף
יקצתי מאשמורת הליל
בהקדימי אך במעט לתרנגול המכני.
בנשימה חטופה חש אני את מלוא נפח החדר
חום האוויר מתחת לכיסויים
משב קרירות החודר בחריץ החלון
חמימות החומקת מבעד למסגרת הדלת
יד אחת חומקת מבלי משים משולי השמיכה/ קור המזרן בולם את
הנשימה
לאט לאט העיניים נפתחות
חריץ של תודעה מתפשט לתכולת החדר האפלולי
סדיני המיטה מקומטים מליל תהפוכות
אחרוני הכוכבים באור כושל
ומשפתי הדלת מתגלה חוסר התנועה במסדרון
יד אחת חומקת מבלי משים משולי השמיכה/ קור המזרן בולם את
הנשימה/ העיניים פונות לכיוון התחושה/ העדר הנוכחות במזרן
תמוהה
פעולות הבוקר של היקיצה החלו
קמטי הלילה נמתחים והשמיכה מאווררת
תריסים נפתחים להכנסת האור הגובר
ומבעד לדלת צועדים לעולם
יד אחת חומקת מבלי משים משולי השמיכה/ קור המזרן בולם את
הנשימה/ העיניים פונות לכיוון התחושה/ העדר הנוכחות במזרן
תמוהה/ נזכר כחלום פרחת במהרה | 