|
הנערה עם עיניי הרהב
עולה מים הערפל
הינה הרוח נושבת במכונה
כחול נרקם באריגי הדעת.
ירוק לעשבי הים
צהוב לקרני השמש
לבן לענני השמים
אדום נושק שפתיים.
רקמת היום מאפירה שעותיה
אפר כתוש מדורות
טפיפות רגליים יחפות
זוהר כוכבי רקיע.
השעה מאחרת לבוא
גבישי אזמרגד נוצצים לילה
קשקשי נחש הקשת הגדולה
אהבה אהבה אהבה. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.