|
עוד נעורים אתך
מתחת לעורך רצות נמלים של תשוקה
בואי אל ידי השלוחות מרחוק
אחזי היטב בזרועותיי
אשיר לך שיר
שלימד אותי העץ השקט
ילוו אותי בשקט
העלים הפזורים בחצר
על השביל
על הגינה
וגג המחסן הישן.
כאן ועכשיו
הם התשובה
ציפור נוחתת
בכיכר גדולה
עלים נופלים
כגשם יבש
אלה התמונות
שאולי אזכור
בעוד התמונה
הולכת ומתעמעמת
מול פני
|
|
|
למי יש כוח לדון
בקיום של אנשים?
לי יש...והייתי
רוצה להגיד
שהמשפט "אני
כותב משמע אני
קיים" בהחלט
רלוונטי כי מי
שלא כותב לא
יכול בעצם לתת
הוכחות מוצקות
שהוא קיים
ושהשכל שלו באמת
מפיק משהו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.