אני חש בכפות רגליי
מהלכות על גבול דק
בין רווח והפסד
שאר גופי אינו נמצא
שם.
אפתח חלון לצפות
בשמיים
אולי לבי ידע
אם הוא שוכן בביתו
או בבית כלא.
בכל יום אני אומר
מחר ודאי אדע
אם חי אני
או מת.
אני חש באצבעות ידי
מקישות על מקלדת
בין מילה ואות נפער
חלל גדל והולך. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.