|
ואני מבטיח (שוב) שמילים
לא יכתימו יותר את
לילותייך
בשמלה כחולה וידיים זרות את
חוצה את הכביש, ואני
רק מביט.
ואני מבטיח (לך) שקסמים קטנים לא
יגרמו לך לרטוט בלילות
קרים
כמו הלילה הזה
הותרתי אותך מכוסה
(רק נשיקה על המצח)
אני אחזור אחרי החורף
לוחש כשאת
ישנה
(החורף הזה לא יגמר אף
פעם)
את תשבי מול החלון סתווים אחדים
תקשיבי לתחזית מזג האוויר
(החזאים מבטיחים שהקיץ ישוב בקרוב)
פריחות לבנות לקולות הטפטוף
שלגים יכסו את שביל הכניסה,
את ההרים.
הוא הבטיח שיחזור אחרי החורף,
את לוחשת לעצמך.
(אבל) החורף הזה לא יגמר לעולם.
אני מעבר להרים עגולי הפסגה,
מעבר ליערות מוצפי תאווה,
כותב לך שירים ומשליך אל האש
- כשמילים עצובות נשרפות (בלהבה סגלגלה)
האש נראית לי גם כן מעט אבודה
(אבל) הקור הזה יישאר לנצח |
|
|
ניקול האם היית
או חלמתי חלום
ד"ר מישה רוזנר
סובל מבעיה
חמורה של קרי
לילה, ומבעיה
עוד יותר חמורה
של אוננות
כפייתית, מבעיה
עוד יותר חמורה
מחמורה של
סכיזופרניה
אסטמה
תרשת נפוצה
ושבר הליכה
וחוץ מזה הוא
קטוע רגל שמאל
וקצת מקריח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.