יוליוס קיסר מביט בי והוא מדמם
על הטוגה, חישוקי עיניו מבעבעים
אימה
והבטחות.
ברוטוס, קרוב אליו כגופו, ידיו משוחות
תדהמה
לא משום שאהבתי את קיסר פחות
משום שאהבתי את רומא יותר
אהבתי את רומא יותר
בקרוב אשטף במים רבים
צלולים כעין הבדולח
מביעים כעין הענבר
מתוקים ומעובים
עד לגגות של מנהטן אגיע
לא משום שאהבתי את העצב פחות
משום שאהבתי את השמחה יותר
כמה נעים
מגדלים וטורבינות רוח
הכל יקרה לי
שיערי יתחמצן באורח פלא
נפשי מתוסכלת
איפה כאן בית הכנסת
לא משום שאהבתי את הדת פחות
משום שאהבתי את החופש יותר
זה כבר שקר
לא משום שאהבתי את האמת פחות. |
