עם כוח שאת הענקת לי,
וחלום שנשאר לי בלב,
התקווה אליה קוראת לי,
אז אמשיך גם למרות הכאב.

לפעמים גם זה קורה,
אני נופל ולא קם,
הייתי במסע עמוק בתוכך
כבר ראיתי פלאי עולם.

ותמיד כשחושבים שנגמר,
שמשהו בפנים מתכלה,
עולה לו אור המחר,
וגם זיכרונך מתגלה.

בכל הכוח שאת הענקת לי,
נלחמתי גם עם כל הלב,
התקווה לפתע נשקה לי,
באמצע הקרב עם הכאב.

לא אחיה את חיי בלעדייך,
העצבות שבי לא תעצים,
מי יודע את כל סודותייך,
את הטעם שלי לחיים.

אשליה שאת מכרת לי,
וחור שנשאר לי בלב,
הייאוש התחזק ודבק בי,
הפסדתי שוב לכאב...