|
לא הלכתי לאיבוד
במסדרון הדלתות
רק לא מצאתי את הדרך
לחזור
נשמתי רעדה
במסדרון הדלתות
היא מפחדת מהחושך
היה יותר מידי
אור
וחריקת הדלתות
כיבבה נואשת
עלתה בגרוני
הדמעות יבשו
בטרם עת
הלכתי לבד
ערומה מכל מכאוב
אך מטען החופש
קשה לשאת
הראש הסתחרר
המחשבות
נעו
לאינסוף
וחזרה
למקום
והייתה גם
צביטה קלה בלב
אבל לא התעוררתי
מהחלום.
שיר שפשוט קרה יום אחד, כשחשבתי על מסדרון הדלתות שלי... |
|
|
נמאס לי.
קומיצה, אחד
שנוסע הביתה
היום עם מפתח
שוודי כדי לפרק
את כל שלטי "אין
פרסה" בדרך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.