[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיורא ארליך
/
נו יאללה תעבור כבר

אני אנסח זאת כך בזהירות ללא שום שמץ של התייפייפות - או
נגיד...
התחלה
אמצע
וסוף
אני מתחיל.
או.קי.
אחד... אחד... תראה שם גשם עמוד הסתכל  אתה רואה ?            
     יש ים יש   שמ-ה-ים כחולים כחולייים כחווולייים כולם
כווולם כל היום .
הוא פה. אני רואה אותו מציץ - מי?
הוא -
מי זה?
הדיבוק שלי.
לא מכיר.
בכל אופן הוא הלך עכשיו. משהו שלא שלי חסר לי עכשיו. כמו
סיגריה שאתה לא רוצה לעשן.
החלקים המיותרים שלי. החלקים המיותרים שלא שלי. החלקים
המיותרים. החלקים מיותרים. לא שלי.
יותר נוח לרבוץ להיות מונח זרוק לא להיות זקוף לא לשבת לא
לעמוד.. לרבוץ להיזרק... להיתמזג אמרו פעם... בחדווה
ושלומיק...
האמת נכון... האמת הגוף מדבר בשפה שלו כמו שאני מדבר... בנושא
הזה של הזריקות זה תמיד היה כל-כך שקוף כל-כך מובהק השכיבה
הישיבה השכובה הזו שמצד אחד מביעה ומצד שני מובעת אני לא יודע
אני לא יכול לומר במילים אבל בישיבה השוכבת הזו אני יכול להבין
בצורה הכי מושלמת את העובדה שהכול מחובר קשור נוגע אחד בשני
ללא שום אפשרות או צורך לניתוק ההתמזגות לצורך זה היא הגדרה
יפה או מדויקת .. אתה חש חווה על עצמך את מה שאתה גורם להרגיש
או לחוות האדם השרוע כך על כיסא או כורסא מביע או מעביר את
אותה תחושה שהוא מקבל התחושה של חצי שכיבה התנקות כלשהי מעולם
העשייה חוסר עניין ממשי או קונקרטי במובן הפחות חיובי או
בקונוטציות היותר שליליות חומריות - קונקרט - כמוחש כמציאותי
כחומר ולא כתפיסה או כחוויה.. ההתמזגות ההשתרעות הניתוק
מהמציאות מהנמצאים והחיבור או בעצם גם חוסר חיבור וההתנתקות
מעצמך.. כאן בתנוחה השרועה השוכבת אתה חש את שאתה מביע... אתה
מתנתק ומביע ניתוק אתה מתרחק ומביע ריחוק אתה סביל ויוצר
סבילות או סבל... המסר הוא הכלי או הכלי הוא המטרה או המביע
הוא המובע...
באיזשהו מקום לא מפתיע מבחינתי כנראה זו התנוחה הכי ארס -
פואטית שקיימת כנראה... זו תנוחה שמביעה מה שאני זה מה שאני
עושה או במקרה הזה (רציתי לכתוב 'בעצם' וויתרתי) מה שאני לא
עושה הוא מה שאני לא... זה לא ברור ודאי ולכן יש לזה הילה קצת
רומנטית ספרותית אומנותית אני חזרתי מ.. או יותר נכון אני
במקום שאני יכול להרשות לעצמי לא לעשות כלום - חרות המשורר -
באיזשהו אופן מאד פרדוכסלי - אני בעצם אפילו לא ממש חווה או
בעצם ההשתרעות המסתלבטת הנון-שלנטית ישראלית ודאי חסרת מודעות
כביכול .. גם אם חסרת חן.. אך בעצם כעין קוץ כעין עקיצה של פרי
צבר מתקתק ומגורען שאומרת   אני לא פשוט אני מורכב.. יש לי
קוצים.. יש ל גרעינים .. אני מתוק. אל תזלזלו בי יש לי ערך רב.
אני יכול להרשות לעצמי להשתרע כך בלי חשבון באמצע החיים הסלון
המשרד האינטראקציה הכללית לזרוק הכול.. הכול כבר גמור אין לי
מה להוסיף.. אני את שלי עשיתי ואני פה לא הלכתי לשום מקום אני
לא ממהר אין לאן ללכת אין גם הרבה מה לעשות.. וגם אם אעשה מה
זה כבר ישנה אבל אני לא סתם הולך בטל ששוכב לו מיכוון שאין לו
מה לעשות או מיכוון שהוא בטלן ועצלן ונצלן לא חס-וחלילה יש לי
עקרונות .. אני את העבודה שלי עושה .. אבל כרגע גמרתי את הפרק
השביעי  .. כרגע יצא ממני המפיק הזה נו איך קוראים לו?? ועוד
רגע גם צריך להגיע המשלוח מחו"ל או מהלול או אני יודע מה..
ואני מורכב יש חלקים שלי בהודו.. יש עוד כמה שכרגע מרכיבים
בסינגפור. נושאת מטוסים עיראקית שלחה שני טווסי ריגול לחפש
אותם.. אני הרי חשוב אתה יודע. הייתי בחמישייה הקאמרית עוד
כשהיא הייתה שלישיה אנדלוסית בסי בפה במי במול.
אה. למה אתה רוצה לעבור?
טוב למה לא אמרת? הנה אני כבר קם. רגע מה אתה מתעצבן. קצת יותר
סבלנות קצת פחות עצבנות. מה? לא אמרת לי. מה ? מאיפה לי לדעת?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-אבאש'ך
ערומקו?מהר!
תענה!

-אה.. אהה...


-נו, קיבינימט,
אין לי זמן,
הק.ג.ב אחריי!



אפרוח ורוד ואיש
מוזר שנמלט
מהק.ג.ב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/1/11 15:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיורא ארליך

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה