|
אושוויץ היה קיבוץ קטן
עם רכבת וגדר חשמלית
ארובות גבוהות לשמים
נשמו את נפשות האנשים.
למנהל המחנה היתה גינה עם פרחים צהובים
לאנשי המכונה היו כלובים קטנים של פחד
הילדים תמיד היו חסרים בעצמם
צעדים פזורים של שקט.
תלבושות אחידות למדי הלילה
חליפות פסים שבורות הכרה
כול המשתנים מתכנסים בעצמם
סביב תנורי התופת הנוראה.
כחול פעמו המילים הנכונות לגעת
צורות חורכות של דעת
מחברים זכים של סדר
רקיעים שזורי כוכבים.
|
|
|
ממתי אני מסכים
שתסתובבי בבית
לבושה?
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.